RE: מה בין לאומנות וניאומרקסיזם ואיפה אני נימצא
אני חולק עלייך.
המחנה הלאומי עולה ומתחזק מכוון שמנגד יש לנו קבוצה של ערבים פנאטים שכל מה שהם רוצים זה לחסל את המדינה היהודית.
הסיכוי היחידי למדינה יהודית לטווח הארוך זה לאומניות דמוקרטית.
הליכוד של היום זה העבודה של שנות ה90.
המחנה הציוני הפך להיות מרצ.
המחנה הציוני לאומי מתנהג כמו שמפלגת מפאי התנהגה בשנות ה60-70...
מה שביסס וחיזק את מעמדנו במזרח התיכון..
וכמו שנדמה לי כתבתי בפעם אחרת אני לא מוכן שהזומבים צמאי דם יסתובבו חופשי ליד הילדים שלי.. זה לא יגמר טוב.
אני לא מוכן לתת זכויות למיעוט שרוצה להשמיד אותי ואת משפחתי כפי שמחייבת דתו והשקפת עולמו..
מה זה הרפיסות והתבוסתנות הזאת??
פה זה לא אירופה שאתה יכול לשבת ולדבר עם היריבים
פה זה המזרח התיכון אזור מסוכן, ואנחנו מוקפים בעם אלים שמפגר לעומת שאר העולם בלפחות 200 שנים!
באירופה הם מקבלים זכויות וכסף אך הם עדיין הורסים רוצחים ואונסים.. אז בבקשה קצת היגיון ומחשבה נוספת
כל טוב.
לאומניות דמוקרטית זה מינוח חדש שלא ניתקלתי בזה קודם?
זה מה שהיה פה דה פאקטו... כולם קראו לזה בשמות אחרים אבל בסופו של דבר כדי להקים מדינה מאפס אתה צריך להיות לאומן ואתה יכול להיות גם דמוקרט.. כמו שהיה בן גוריון.גם מגילת העצמאות כתובה ברוח הלאומיות..
המילה לאומיות אפילו מופיעה בה
״בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. ״