Call for Editors - Hebrew - קול קורא לעריכה ספרותית פנומנלית

• "מה בעצם המטרה מאחורי זה?!" יוסי שאל.
• "אולי קודם לספר מה זה בכלל?!" קיי תהתה בקול.
• "אז ספרי מה זה קודם..." הפציר בה יוסי.
• "זה פשוט. אני מאמינה בחופש אמנותי שפוגש אמנות חופשיה. נקרא לזה ממשק שבו הצרכנים של האמנות, והצרכניות, כמובן, נותנים ערך ממשי ליצירה ולשיתוף-הפעולה. אם תחתוך את המתווכים - תייצר תרשים זרימה של אמנות חופשיה שמונגשת באופן חופשי ישירות לכולם. וזה כבר יחסית קיים. אבל... אם גם תחתוך את שומרי-הסף... ובכן, במסעי לחקור את אופן הפעולה של הניסוי הזה גיליתי שגם בספרות עצמאית יש שומרי-סף וזה הכי אבסורדי... כי הם, רובם, עובדים על מזומנים, הם גם עובדים מתוך רעב. לא מתוך חופש, אלא מתוך צורך. בגדול, מהמחקרי-שוק שעשיתי, האורגניות של הסיכון הסולידי שקובעי-הדעה נוקטים בה, תאגידים או גופים עצמאיים לעולם לא תרים להם את הראש מעל המים. הם תמיד יישארו רעבים. תעשיות שלמות שבוחרות בגישה הסולידית של לקיחת-סיכונים מהר מאוד נשארות מאחור."
• "ומה את מציעה?!"
• "אני מציעה להעלים את המשוואה של המשאבים כפקטור. ליצר יצירת-ערך סחיר (טוקניזציה) בין כל שרשרת היצירה, ההפקה, ההפצה, השיווק והצריכה וההערכה של האמנות, מילה כתובה או פורמט אחר. נתחיל אבל מטקסט... ולפתוח אותה לכולם. משני הצדדים - של היוצרים ומשתפי-הפעולה - חופש אמנותי. ומאידך, של הנהנים ממנה, בסופו של תהליך, לפני השיתוף וההתכתבות האמנותית. וגם אחרי. כלכלה נבנית בזמן.
  קוד אתי של פתיחות בשיתוף זכויות-יוצרים בתוכן כבר קיים. זה פחות נפוץ בארץ, אבל זה קיים בבינלאומי. אמנים ברמה אמנותית ומסחרית גבוהה-מאוד משחררים את החומרים שלהם, את היצירות שלהם, לשימוש הכלל או הפרט, או האמן, כל אחד ורצונו.
  אני בעד להוסיף מימד של הבניית כלכלה חופשית, בלתי-תלויה בגורמים שלישיים - מתווכחים או שומרי-סף. ביזורית אפילו."
• "זה לא מתאים לכולם."
• "לא צריך את כולם... כל דבר מתחיל ב'מאמצים-מוקדמים', כאלו שלוקחים סיכונים. אם בנהנים מהתוצרים או ביוצרים. בעזרת ניסוי יחסית פשוט מבחינה טכנולוגית אפשר לבדוק היתכנות-שוק. וכרגע זה השלב הראשון. הוכחה שחופש אמנותי, שקיפות, שיתופי-פעולה לחלוקת-רווחים ואמנות חופשיה יכולים לייצר כלכלה ואם יש ביקוש, יהיה היצע ואז תהיה אלטרנטיבה."
• "ומה את בעצם מחפשת?!"
• "כרגע, זמן מאוד יקר של עורך או עורכת ספרות פנומנליים, לוקחי-סיכונים. ברור לי שיש כאן ריסק, אבל אם יש הערכה ליצירה הספציפית ולחדשנות שבניסוי הזה, זה יעבוד. יש כאן חופש לקחת אתגר שיש לו סיכון, זה נכון, אבל רק זמן עריכה פנומנלית אני מבקשת. אני דואגת לכל השאר. ושקיפות זה בדיפולט. הרי בשורה התחתונה, זמן עריכה פנומנלית זה משאב חשוב מאוד ביצירה ספרותית אבל זו רק חוליה אחת מכל האיפיון, הפיתוח, הקידום וההפקה של ניסוי כזה. וזה מגיע מתוך רצון לייצר משהו מעבר להוצאה עצמאית נוספת. נדרשים כאן אנשים שבאים מאותם ערכים, שרוצים אלטרנטיבה. שמבינים לעומק את המשמעות של ההיתכנות של דבר כזה."
• "מעניין. איך אני יכול לעזור?" תהה יוסי בקול.
• "תחשוב מי עלול להתאים לדבר מאוד ספציפי שכזה ותשתף אותם או אותן עם זה... אולי זה תחילתו של שיתוף-פעולה מופלא."

---

'קול קורא' זה הינו, בסופו של דבר, ניסיון לפשט את המטרה שבקריאה לפעולה הזו. מתוך שיחה שקיי קיימה עם אדם שהתעניין מעבר לטקסט, בניסוי שעומד מאחוריו.

בתמונה המצורפת: קידוד זכויות היוצרים שקיי בחרה ליצירה. ניתן לקרוא עוד עליו כאן: https://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/

טיוטת היצירה 'שיחות עם מאהב' שמחפשת עריכה נמצאת כאן: https://www.worldslackers.com/conversations-with-a-lover/

תקראו, תגיבו, תסערו את ראשנו והכי חשוב תהנו מהמסע השקיף הזה לקראת חופש אמנותי שפוגש אמנות חופשיה שיוצרים מודל עיסקי חדש - ישיר, שקיף, שיוויוני ונקי מגורמים מתווכחים או מסננים.

מחכים/ות לשמוע ממכם/ן! <3