תקופת הרפבוליקה הרומית

בתקופת המלוכה גם ברומא בדומה לכל העולם העתיק החלוקה הייתה שבטית )בתי אב( שגם שם היה מעמדות. ברומא היו שלושה שבטים שלכל שבט היה שליט עד שכולם התאחדו תחת משטר אחד. כל עשרה בתי אב התאחדו "לקּוריה" וכל עשר "קוריות" התאחדו לשבט, כך שהיו בסך הכל 300 בתי אב. ע"מ לקבל החלטות היו מועצות של שבטים אצילים וכו' שבדרך כלל היו צריכים להישמע לדברי המלך. מועצות אלו נשארו גם בתקופת הרפובליקה אפילו שלא היה בהם כבר צורך.14 המשטר בתקופת הרפובליקה המעמד העליון • הקונסולים- כל שנה נבחרו שני קונסולים שיש להם סמכות שווה ומגבלת כך שכל אחד יכול לבטל את ההחלטה של השני. הקונסולים היו נבחרים ע"י נציגים שהעם בחר בשונה מאתונה שהעם בחר 15 בשליטים ישירות. • הסנאט- מתחת לקונסולים היה את הסנאט. המינוי לסנאט היה לכל החיים. לא כל אחד יכל להיכנס לסנאט ורק מעמד האצילים יכל להיכנס לסנאט. לא היה בחירות לסנאט, אלא זה היה ע"פ מינוי אישי. אותם אנשים שנמצאו בסנאט נקראו "הפטריקים" )אבות(.16 יש להדגיש שרק המעמד הגבוה יכל להיבחר והמעמדות הנמוכים לא יכלו להיבחר אלא רק לבחור. החברה הרומית • אסיפת הקּוריות • אסיפת הפלבאים- הפלבאים היו רוב בעם. במהלך הזמן והכיבושים המעמדות השתנו והיו הרבה פלבאים שהיה להם הרבה כסף. מכיוון שכך לאחר זמן הם קיבלו "שוויון זכויות", אבל עדיין לא היה באמת שוויון זכויות מכיוון שנוצר לנו מעמד חדש של עשירים ועניים, כך שרק העשירים יכולים להיבחר. • אסיפת השבטים • אסיפת הקנטוריות- אסיפת הלוחמים )הצבא הרומי(, ע"מ להיות לוחם צריך איזה מעמד כלכלי מסויים מכיוון שהלוחמים היו צריכים לקנות את הנשק שלהם. בלי להשתתף בצבא אין לאדם אזרחות.17 בכל מקרה הרף היה מאוד מינימלי. בצבא הרומי היה חמש מחלקות18 ע"פ מעמדות המעמדות נקבעו ע"פ הכסף שהיה להם כך שמי שהיה לו יותר כסף יכל לקנות סוס כך שהמעמד שלו היה יותר גבוה. החוק הרומי חייב כל אדם להתגייס לצבא ולכן אדם שלא התגייס לא היה

אספות אלו של האליטות היו יותר טקסיות. העם הרומי מאוד שמר על המסורת. 14
בדומה לשיטת האלקטורים בארה"ב. 15
כנראה הם נקראו כך בגלל שירשו את המעמד מהאבות שלהם. 16
הצבא הרומי היה צבא שחייב את כל העם להתגייס במלחמות ולכן אחרי המלחמה הצבא התפרק, כאשר היה עוד 17
מלחמה היו צריכים לבנות הכל מחדש. הבעיה ברומא הייתה שכל הזמן היו מלחמות. בתקופת הקיסרות הצבא היה
צבא קבע שתמיד היה עובד ובמקרה הצורך היו מגייסים את העם.
, החלוקה גם הייתה בבחירות כך שהיו 40 קולות לעשירים הזקנים 18 כל מחלקה הייתה מחולקת לשניים ע"פ גילאים
ועוד 40 קולות לעשירים הצעירים ואצל העניים גם כן היה חלוקה ע"פ גילאים.
בס"ד סוכם ע"י רפאל דיין
4
אזרח. הם היו בוחרים את הקונסולים. הבחירות היו ע"פ מספר קולות שייצגו כל קנטוריה.19 בכל
קנטוריה היו מחליטים ביניהם מי המועמד שיבחר כך שאחרי ההסכמה ביניהם כל הקולות היו
20 הולכים למועמד אחד.
ההצבעה הייתה לפי פטרון וקליינט. הקליינט רצה שהפטרון יראה במי הוא בחר ע"מ שיראה שהוא
מילא את חובתו ולכן הבחירות היו גלויות ולא חשאיות.21 ע"י השיטה הזאת הרפובליקה הרומית
נשמרה.
יש להדגיש שישנם אנשים שנמצאו בכמה מועצות. מכיוון שהחברה הרומית הייתה מאוד אנרכית כל אדם
ידע לאיזה מועצות הוא משתייך.
רומא התקיימה בעיקר ע"י כיבושים. מכיוון שכך רוב העם הרומי היה מובטל והאצילים היו צריכים לקנות
את העם בלחם ושעשעים. הבעיה התחילה ברומא כאשר לא היו עוד כיבושים כך שהבעיה הכלכלית הייתה
גדולה מאוד. חלק מהבעיות היו בגלל שהקרקעות מהכיבושים היו הולכים לאצילים. מכיוון שהעם נהיה
יותר עני הצבא הרומי התקטן, דבר זה הוביל בסופו של דבר למרד האזרחים בסוף תקופת הרפובליקה.
במהלך הזמן של הכיבושים של רומא הפלבאים נאבקו על הזכויות שלהם. ככל שהמלחמות נמשכו הפלבאים
דרשו יותר דברים מהאצילים כולל שיפור מצבם הכלכלי ע"י חלוקה שווה של הקרקעות. בנוסף הם דרשו
שהחוק יהיה פומבי וידוע לכל העם. הפלבאים ידעו כיצד לדרוש את הזכויות שלהם ע"י שביתת נשק סמוך
למלחמה, ע"כ הפטריקים נכנעו לפלבאים והביאו להם את מה שהם דרשו בלי אלימות. בסופו של דבר הותרו
22 הנישואים בין המעמדות ואף הקונסולים יכלו להיות פלבאים.
הפלבאים בחרו את הנציג שלהם שנקרא טריבון. הפלבאים נשבעו שבועה דתית להגן על הטריבון שלהם.
המצב הזה גרם לנחיתות של הפטריקים מול הפלבאים. בסופו של דבר עדיין היה מעמדות שהרי במקום
פלבאים ופטריקים היו עכשיו מעמדות של עשירים ועניים.