הנבחר באמונות ודעות לרב סעדיה גאון(רס"ג)

פתיחה הרס"ג נולד במאה ה-9 במצרים ועלה לבבל בשנת 922 לסה"נ ועסק בהמון תחומים ובשנת 928 לסה"נ מונה לראש ישיבת סורא ושנתיים לאחר מכן סולק מראשות הישיבה בגלל ויכוח עם ראש הגולה ובשנתיים האלה הוא עסק בכתיבת אמונות ודעות ועוד ספרים כגון סיפרי פיוטים, לשון, סידור הרס"ג, פירוש לתנ"ך. כתביו של הרס"ג נדחו לצד לאורך השנים כאשר צצו ספרים אחרים ולא העתיקו אותם מפני שלמדו דברים אחרים והדרך להשיג את כתבי הרס"ג הייתה בעיקר במקומות הגניזה. הרס"ג לחם הרבה מול הקראות ובעיקר עסק במחשבה העברית עצמה, ובזה נשים את מרכז יהבנו. הרס"ג כתב במחשבה העברית, אמונות ודעות, פירוש לספר היצירה , ספר תשובה לחיוי הבלכי וכו' וכו'. התסיסה הדתית בימי רס"ג יש לנו תיעוד של היסטוריון ערבי המתאר את ההתנהגות והתקהלות בתקופת הרס"ג, ההיסטוריון מתאר מאורע של התקהלות דתית שיש בה ויכוח המתנהל על בסיס השכל, לוויכוח זה קוראים כאלאם. בכאלאם יש שתי קבוצות, האחת, המועתזילה, אנשי הייחוד והצדק שהם עסוקים במניעת הגשמת האל דוגמת "וירד ה' " וכו' הקבוצה השנייה היא האשערייה היא קבוצה שמבינה את המקרא כפשוטו, האשערייה מכונים 'בעלי השורשים', הם אומרים שלא ניתן לייחס לאל שום מידה שלנו, אם אומרים שהאל רחמן הוא לא רחמן כמונו. עד אז בימים עברו אדם היה קורא ומבין מה שהוא מבין ומרגע שנוצרו עיקרים ישנם קריטריונים האם האדם נמצא בפנים מבחינה אמונית או לא. רס"ג כתב לכל המתעסקים הנבוכים בהגות את ספר אמונות ודעות בשביל לעזור להם בדרכם. רס"ג בעצם מתחיל את הזרם הרציונליסטי במח"י, כלומר, הזרם המושתת על החקירה במחשבת ישראל, בהמשך הקורס נדבר על מה המושג רציונליסטי. הרציונליסטים אומרים שהשכל הוא כלי שניתן לאדם ע"י האל בשביל שהאדם ישתמש בו ואם האדם ישתמש בשכל נכון הוא אכן יוכל לגלות את המציאות. לשיעור הבא, אמונות ודעות, לקרוא את ההקדמה. (ט"ז חשוון) הקדמת הרס"ג – ההוכחות למציאות הא-ל נעסוק מעט במה שנגענו בו שיעור קודם על הקדמת רס"ג לספרו. רס"ג משתית את דבריו על אמונה לדברי הנביאים ובאמצעות השכל. הצורך בשני הכוחות ולא באחד מהם הוא בשביל לתת לאנשים שיש להם קושי באחד, להישען על השני. שני גורמים אלה אינם סותרים זא"ז אלא חיים יחד בהרמוניה. אילו האדם יראה סתירה בין דברי הנביאים ובין השגת השכל צריך ליישבה. ספר זה הוא הראשון בספרי מח"י והוא מתחיל בנימה אופטימית שאין סתירה בין השכל לדברי הנבואה. מה שחז"ל אסרו ללמוד בחקירה כוונתם כמו דיקארט לחלוק על הכול מבלי שימוש כלל בנבואת חכמים אבל כאשר יחקור בשילוב עם דברי חכמים אזי החקירה מותרת ואולי לכמה מפרשים אפילו מצווה. הצורך בחקירה האמונה בדברי חכמים היא הדרך הקצרה והפשוטה ביותר שהרי הגיע אלינו נביא והביא אותות מהקב"ה והכריח אותנו באמונתו לקבל את קיום הקב"ה ואת חובותינו הנובעים מכך. יש שתי סיבות להכרח בחקירה: 1. בד"כ האדם לא הפנים את האמונה בחכמים בשכלו והדבר לא נתפס בו לגמרי בפועל. 2. על מנת שנוכל להשיב לשואלים כנגד היהדות. הסיבות האלה יש להן מטרה כפולה. הסיבה הראשונה של הפנמת אמונת חכמים היא עבור היהודי והסיבה השנייה שהיא דע מה תשיב, היא עבור אומות העולם. מופת בטבע כראייה האולטימטיבית רס"ג אומר ששינוי טבע אינו אפשרי, שהרי אם ישנה חריגה מן הטבע הרי שאיננה חריגה אלא טבע ממש. לפיכך, כל חריגה מן הטבע היא הראיה שיש קיום לבורא ויש חיוב באמונה בו ולמביא המופת, לימים מאתיים שנה, הרמב"ם יחלוק על הרס"ג באומרו שכל המאמין בניסים יש בליבו דופי.